גירושין בקליק

אחרי שמתגרשים ברבנות

תעודת גירושין לאחר סידור הגט בבית הדין הרבני תקבלו את המסמכים 'מעשה בית דין' ותעודת גירושין. 'מעשה בית דין' הוא מסמך החלטה החתומה בידי הדיינים שסידרו את הגט המאשרים את הגירושין בין בני הזוג. כיוון שהגט עצמו נקרע בתום טקס הגירושין ואינו יכול להוות ראיה לקיומו, מהווה מסמך 'מעשה בית דין' תחליף לגט. מסמך זה ניתן לקבל כעבור ימים אחדים מסידור הגט במזכירות בית הדין ועותק ממנו נשמר בבית הדין. לאחר מספר ימים, ובהנחה שמסרתם שתי תמונות פספורט למזכירות בית הדין, יקבל כל אחד מכם בדואר את טופס ה"מעשה בית דין" שנכתב בתום סידור הגט ואת תעודת הגירושין הרשמית תמורתה שילם כל אחד מכם אגרה בסך 217 ש"ח. תעודת הגירושין היא שתאפשר לכם רישום כגרושים במרשם האוכלוסין שבמשרד הפנים והיא שתאפשר לכם (בתוספת 'מעשה בית דין') רישום לנישואין חדשים בפני הרבנות בישראל ובפני רשויות נישואין אחרות בעולם. קשר בין בני הזוג שהתגרשו לאחר גירושיכם מבן-זוגכם הציפייה הינה כי לא תחיו עוד בבית אחד עם בן הזוג לשעבר, אפילו אם הדבר סותר שיקולים כלכליים ושיקולי נוחות והורות. יתכן כמובן שתישארו ידידים וכי אם יש לכם ילדים משותפים, תמשיכו להתראות סביב אירועי הילדים והטיפול בהם. עם זאת, המסורת היהודית מבקשת להבחין בצורה ברורה בין מערכת היחסים הזוגית שהיתה ביניכם בעבר לבין הקשר הנוכחי. כך למשל, קשרים קרובים ומגורים משותפים במהלך תקופת הגירושין עשויים לעכב את הליכי הגירושין בבית הדין הרבני. ישנם זוגות המתחרטים על גירושיהם ומבקשים לחזור ולחיות יחד כבני זוג לאחר הגירושין. אם תבקשו לחזור ולהינשא זה לזו, יתקבל הדבר בברכה על-ידי הרבנות וייתפס כקיום מצוות 'המחזיר גרושתו' (בכפוף למגבלות שיוזכרו להלן). לעומת זאת, אם תשובו לתקופת מגורים משותפת כ'ידועים בציבור' ולאחר מכן תבקשו להיפרד זה מזו ולהינשא לאחרים, יתכן ותידרשו להליך גירושין חדש ממערכת היחסים השנייה אותה ניהלתם לאחר הגירושין. מגבלות על נישואין עתידיים אם התגרשתם בבית דין רבני רשמי וגירושיכם הסתיימו בסידור גט ובתעודת גירושין, אין כל מניעה כי תינשאו נישואין נוספים לבני זוג אחרים בעתיד, בכפוף למגבלות הבאות: * תקופת הבחנה: אם התגרשתְ זה עתה, לא תוכלי להינשא לבן זוג חדש עד שיחלפו 92 יום (שלושה חודשים) מיום סידור הגט. מקורה של מגבלה זו בדין היהודי הקדום, אשר ביקש להמתין תקופת-מה אחרי הגירושין על-מנת לברר אם האשה המתגרשת בהריון וכדי למנוע חוסר וודאות לגבי זהות אבי התינוק. למרות ההתפתחויות הטכנולוגיות נותרה מגבלה זו על כנה, במטרה ליצור הבחנה סמלית בין קשר הזוגיות שהסתיים לזה שעומד להתחיל. תקופת הבחנה דומה מקובלת כיום גם בחקיקה האזרחית בחלק מן העולם המערבי הלא-יהודי לגבי גברים ונשים כאחד. במקרים מיוחדים ביותר עשוי בית דין רבני להתיר את קיצורה של תקופת ההבחנה, בכפוף לנסיבות מיוחדות ולתוצאות שליליות של בדיקת הריון. אם במהלך תקופת ההבחנה נודע כי את בהריון, וכן אם ידוע על הריונך כבר בשעת הגירושין או שילדת לקראת מועד הגירושין ועודך מניקה, לא תוכלי להינשא לאדם שאינו אבי הילד עד תום תקופה של כ-24 חודשים משעת הלידה. מקורה של מגבלה זו בדין היהודי הקדום, אשר ביקש להבטיח את מזונותיו של הילד ומזונותיה המוגדלים של האשה המיניקה עד תום תקופת ההנקה. אם את מבקשת להינשא לגבר אחר לפני מועד זה, וכבר הפסקת להניק, תוכלי לפנות לבית-דין רבני עם אישור רפואי על הפסקת ההנקה, וייתכן כי יינתן לך היתר מיוחד לכך. * איסור כהן וגרושה: מגבלה זו, שהיא ייחודית לנשים גרושות ואינה חלה על גברים גרושים, מונעת מכהן לשאת אשה גרושה במסגרת הדין היהודי שחל בישראל. מקורה של מגבלה זו בפסוקי התורה בספר ויקרא והיא נובעת ממעמדם המיוחד של הכהנים בעת העתיקה כפועל יוצא של אחריותם על עבודת בית המקדש: "וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי אֶל מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן... קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם... וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ [=מבעלה] לֹא יִקָּחוּ" (ויקרא כ"א פסוקים 1, 6 -7). כהן וגרושה שנישאו בחו"ל יירשמו בישראל כנשואים ויוכרו ככאלה גם על-ידי הדין הדתי, אולם ילדיהם ייכנסו לקטגוריה המשפטית-הלכתית של 'חללים', קטגוריה שאין לה שום קשר למובן המודרני של 'חלל' ומשמעותה מעין גינוי לכהן. התוצאה המעשית של ה'חללות' היא שכהן שנישא לגרושה אינו עולה בבית הכנסת לברכת כהנים ולעליית כהנים לתורה, בנותיו אינן יכולות להינשא במסגרת הדין היהודי לכהנים ובניו אינם יכולים להינשא לבנות כהנים. משפחות כהנים ניתן לזהות על-ידי שמות משפחה נפוצים כמו כהן, כאהן, כהנא, אזולאי,כ"ץ, קפלן, כגן ועוד, אך שימו לב! לא כל מי שקרוי 'כהן' הינו בהכרח ממשפחת כהנים ולא כל כהן נושא בהכרח שם משפחה המעיד על כך. פתרון הלכתי אפשרי לנישואי כהן וגרושה טמון בהטלת ספק בשיוך הכהני של משפחת החתן (בעזרת חקירת השושלת המשפחתית) או בערעור התוקף היהודי של נישואיה הראשונים של הגרושה ומכאן בסטטוס שלה ככזו. פעולות אלו נעשות על-ידי רבנים או באמצעות בית הדין הרבני. * חזרת בני הזוג זה לזה: ככלל, קשר מחודש בין בני זוג שהתגרשו וחזרתם זה לזו נחשבים לרצויים ולמעשה מצווה בדין היהודי. עם זאת, הרי שהדברים נכונים רק אם הגרושה לא נישאה לאחר גירושיה. אם נישאה הגרושה לאדם אחר, לא תוכל על פי הדין היהודי להינשא בשנית לבעלה הראשון. במקרה של כהן אשר התגרש מאשתו, לא יוכלו השניים להינשא זה לזה בשנית על-פי הדין היהודי גם אם לא היתה הגרושה בקשר עם אחר, בשל איסור נישואי כהן וגרושה שהוזכר לעיל. * מגבלות פרסונליות: לעתים מציין בית הדין בתוך החלטתו ('מעשה בית דין') מגבלות נוספות ספציפיות על נישואין. כך למשל, אם נאמר לבית הדין כי האשה המתגרשת היתה בקשר אינטימי עם יהודי שאינו בעלה לפני קבלת הגט (ובעיקר אם נולדו ילדים שהוכרזו כממזרים כתוצאה מקשר זה), עשוי בית הדין להטיל מגבלה על נישואיה לאותו אדם בעתיד. במקרה כזה יצוינו שם האדם ולעתים אף מספר תעודת הזהות שלו בהחלטת בית הדין. במקרים שאינם חד-משמעיים עשוי בית הדין לכתוב בהחלטתו הערה ברוח הדברים הבאים: "אם האשה תרצה להינשא בחופה וקידושין לפלוני, וצריך הדבר דיון בפני בית הדין". המאמר נלקח מאתר עתים www.itim.org.il תגים: בית הדין הרבני, גט, גירושין, מתגרשים, רבנות, רבנות גירושין, תעודת גירושין,

 

< קודם		הבא >